מבחן זיכרון חזותי - מבחן זיכרון צילומי - מבחן זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך של טוגליה

מבחן זיכרון חזותי

מבחן זיכרון צילומי

מבחן זיכרון לטווח קצר

מבחן זיכרון הקשרי CONTEXTUAL MEMORY TEST-CMT

1 מבוא: אבחון ה-CMT   וגם הגישה התיאורטית ממנה הוא צמח, שמים דגש על היכולת לשפר ליקוי בזיכרון ע"י שימוש בטכניקות נכונות המתאימות למטופל ולא מתייחסים לליקוי כליקוי שאינו בר שינוי. בנוסף, בהיותו מעמיד את האדם במרכז,בהנחה שלכל אדם טכניקות ותנאים ספציפיים שיקדמו את הביצוע שלו, האבחון מאד תואם את עקרונות מקצוע הריפוי בעיסוק. נושא הליקויים בזיכרון הוא תחום שמאד משך וסקרן אותנו ומאחר וכבר הייתה לנו היכרות כלשהי עם האבחון ומצאה חן בעניינו ההתייחסות המיוחדת שלו לאדם ולליקויים בזיכרון, רצינו להרחיב עליו את הידע.

 

2. הגישה התיאורטית ממנה נגזר האבחון

האבחון צמח מתוך המודל הדינמי אינטראקטיבי לשיקום קוגניטיבי שחיברה Joan Togliaהמודל פותח במקור על מנת להעריך ולטפל בפגועי ראש אך השימוש בו הורחב גם לילדים בעלי פגיעות מוח, ולחולים מהתחום הפסיכיאטרי. המודלמתייחס לקוגניציה האנושית מנקודת מבט רמדיאלית, בהיותו יוצא מנקודת הנחה שלמוח האנושי פוטנציאל לשיקום, ושכישורים קוגניטיביים ניתנים לאימון ושיפור. מטרתו העיקרית של המודל היא לשפר תפקודים קוגניטיביים ומטהקוגניטיביים כדי לאפשר שימוש בכישורים הקיימים לשיפור התפקוד, כך שהאדם ירכוש יכולת הסתגלות למציאות משתנה ויוכל להפוך ללומד עצמאי בעל גמישות מחשבתית. גישה דינמית אינטראקטיבית (פרט-סביבה-מטלה ) עומדת בבסיס ההתערבות הטיפולית, שהיא רב הקשרית-כוללת תרגול אסטרגיות וטכניקות לשליטה עצמית במגוון מטלות וסביבות, על מנת לאפשר העברה של הלמידה כבר בתהליך הטיפול באופן הדרגתי דרך ארבע רמות. הגישה מכוונת לזיהוי התנאים הספציפיים בביצוע של מטלה שמגבירים או מפחיתים את ההתנגדות הבעייתית עם דגש רב על התפקוד וללא ניסיון "לבודד" את הליקוי הספציפי מסך מרכיבי הקוגניציה. זאת, על מנת לכוון את ההתערבות לשינוי הביצוע במגוון מטלות, ו/או לשינוי רמת המטלה בכדי שתתאים ליכולות הקיימות.

3. מידע בסיסי על האבחון:

א. שם האבחון: contextual memory test-CMT

ב. שנת הפיתוח: 1993

ג. המחברת toglia (M.A O.T.R)joan

ד. אוכלוסיית יעד: פותח במקור להערכה וטיפול בפגועי ראש ומאוחר יותר הורחב השימוש בו למגוון אוכלוסיות נוספות-חולים פסיכיאטרים וילדים.

ה. טווח הגילאים: עבור גילאי 18 ומעלה אשר סובלים מליקוי נוירולוגי/אורגני בזיכרון. האבחון הורחב גם לילדים (נבדק על ילדים בגילאי 8-14 josman n berny  t jarus t 2000)

ו.מטרת האבחון: האבחון פותח במקור על מנת להעריך בצורה אובייקטיבית את רמת המודעות והשימוש באסטרטגיות אצל מבוגרים הסובלים מליקויים בזיכרון. בנוסף, האבחון יכול לשמש למטרת איתור של חולים הזקוקים להתערבות. רוב האבחונים בתחום שקדמו לפיתוח האבחון הנ"ל, פותחו על מנת לאבחן ולמפות ליקויים מוחיים ולאפשר דיאגנוזה של ליקויים פונקציונליים או אורגניים במוח, אך חסרה בהם ההתייחסות לשיקום ולתפקוד יומיומי.

תחומי הבדיקה:

האבחון מאפשר מדידה אובייקטיבית של שלושה אספקטים שונים של הזיכרון:

א. המודעות לקיבולת הזיכרון-כיצד המטופל מעריך את רמת השינוי שחל בזיכרונו, יכולת ההיזכרות שלו (הערכתה לפני ואחרי הביצוע) והתדירות בה הוא נוטה לכוח.

ב. ההיזכרות המיידית והמאוחרת (עם וללא רמיזה)

ג. בשימוש באסטרטגיות לקידוד ושליפה. מהאבחון מתקבל מידע רב על פוטנציאל הלמידה של הנבדק ועד כמה ההתנהגות שלו היא תגובתית לרמיזה (ע"פ השוואה בין ציון ההיזכרות וציון ההיזכרות המאוחרת וע"פ השוואה בין ציון האסטרטגיות בחלק א לעומת ציון האסטרטגיות בחלק ב )

 

אופן ההעברה:

האבחון מועבר בצורה דינמית, כאשר לבודק יש חלק פעיל ומושם דגש רב על תהליכי למידה. כבר בתהליך האבחון עצמו, נבדק פוטנציאל הלמידה והתגובתיוית של התנהגות הנבדק לרמיזה ע"י שני חלקים דומים (גרסת "בוקר" וגרסת "מסעדה" המועברים בתנאים שונים עם /ללא רמז ההקשר)

לפני העברת האבחון יש לדאוג שהחדר יהיה שקט, מואר, ונקי מגירויים על מנת לנטרל את כל הגורמים שעלולים להוריד את רמת הביצוע ואינם תוצאה ישירה של ליקוי ביכולת ההיזכרות.

האבחון בעל 3 חלקים, וקיים בשתי גרסאות ("בוקר" ו"מסעדה")- בכל חלק משתמשים בגרסה אחרת.

בחלק הראשון:

א. המטופל עונה על שאלון מודעות בעל 9 שאלות, בהן הוא מעריך את קיבולת הזיכרון שלו: ניבוי הביצוע,הערכה לאחר הביצוע, רמת השינוי בזיכרון עקב הפגיעה, תדירות השכחה כפי שהוא רואה אותה.

ב. מציגים לנבדק את אחת הגרסאות הכוללת 20 תמונות למשך 90 שניות. מבקשים ממנו להיזכר בפריטים שהוצגו,מייד ולאחר 15 דקות. (היזכרות מיידית ומאוחרת)

ג. מסכמים את תוצאות ההיזכרות (המיידית והמאוחרת ) אחרי שמוודאים שהנבדק אכן ציין את כל הפריטים שהוא זוכר.

ד. המטופל עונה על 6 שאלות בהן הוא מעריך את דרגת הקושי של ההיזכרות ואת רמת הצלחתו בביצוע. בנוסף, נבדק השימוש שלו באסטרטגיות לקידוד ושליפת מידע.

בחלק השני: (המועבר רק במידה והציון של החלק הראשון מתחת לנורמה בהיזכרות מאוחרת)

מציגים לנבדק את תמונות הגרסה השנייה באותה פרוצדורה. הפעם, מבקשים ממנו לחשוב על "סצנת בוקר" או "סצנת מסעדה" בזמן ההתבוננות (=רמז הקשר) לאחר מכן, המטופל חוזר ועונה על השאלות הקשורות באסטרטגיות. רמזי שליפה מסופקים במידה והציון עדיין מתחת לנורמה.

בחלק השלישי-חלק הזיהוי: (המועבר רק אם הציון מתחת לנורמה לאחר שסופקו רמזי ההקשר ורמזי השליפה, או במידה והנבדק סובל מליקויים בינוניים עד חמורים בהבעת השפה)

לאחר שמציגים לנבדק את תמונות אחת הגרסאות, מציגים בפניו 40 תמונות פר גרסה על גבי כרטיסיות, כאשר רק 20 מתוכן הוצגו בפניו והשאר לא. עליו לזהות לגבי כל תמונה האם היא הוצגה בפניו או לא.

אופן הנקידה:

ניתן ניקוד לשלושה תחומים-הזכרות,מודעות ושימוש באסטרטגיות. לא מתקבל ציון כללי לאבחון. ציון ההזכרות מתחלק לציון להזכרות מיידית,מאוחרת,כללית/סה"כ ומרומזת (הזכרות לאחר מתן רמז שליפה-בחלק ב )

ציון המודעות מכיל את המודעות לפני ביצוע: מודעות ניבוי ומידת הדווח על הבעיות בזיכרון,ואת המודעות שלאחר ביצוע: ההערכת הביצוע ותפיסת קושי המטלה. קיים ציון כללי לשימוש באסטרטגיות (עבור כל חלק) על פי התשובות של הנבדק לשאלות בנושא האסטרטגיה.

 

אינטרפרטציה:

הצעד הראשון בניתוח התוצאות הוא השוואת הציונים של כל קטגוריה עם הנורמה (על פי טבלאות בחוברת האבחון), ההשוואה תסייע בהערכת המרחק של הנבדק מהנורמה.

בתום הציינון מתקבלים ציונים מפורטים בתחום המודעות, ההיזכרות המיידית והמאוחרת והשימוש באיסטרטגיות. על מנת למקד ולהבין את הסיבה ללקוי בתפקוד בתחום ההיזכרות, יש לנתח את התוצאות שהתקבלו ע"י אינטגרציה בין שלושת המיונים ומידע נוסף שעולה מתצפית על הנבדק בעת שהוא מבצע את האבחון. זאת, בכדי שיתקבל מידע לגבי אותם תחומים שיש להתמקד בהם ושדורשים התייחסות בתהליך הטיפול-מתוצאות האבחון לא מתקבלות מסקנות שהן חד משמעיות, וחשוב לשלב אבחונים נוספים על מנת לבדוק באופן מעמיק את התחומים הבעייתים שבאו לידי ביטוי באבחון. מאחר והאבחון הוא דינמי ושם את הדגש על הערכת פוטנציאל הלמידה של הנבדק, קיימת חשיבות מרובה להשוואה בין ציון האסטרטגיות בשני החלקים-כך ניתן להעריך את פוטנציאל הלמידה והאם התנהגות הנבדקת תגובתית לרמיזה על סוגייה השונים (הקשר+שליפה) ובאיזו מידה בנוסף, קיימת חשיבות גם להבדלים בין ציוני ההיזכרות המיידית והמאוחרת ולהשפעת ביצוע מטלת ההיזכרות על רמת המודעות ותפיסת קושי המטלה.

 

ידע פסיכומטרי:

האבחון הנו סטנדרטי. הידע על הנורמות מתבסס על מחקר של 375 מבוגרים בגילאים 17-86 ללא ליקוי בזיכרון. התוצאות הראו כי לא קיים הבדל מובהק בתוצאות הגרסה עם ההקשר לעומת זו ללא ההקשר. נבדקה השפעתם של משתנים דמוגרפים על הביצוע.

המהימנות נבדקה עבור ההזכרות, מודעת הניבוי והאיסטרטגיה, כל אחד בנפרד.

היזכרות:

מהימנות מבחן מקביל, נבדקה ע"י מתן שני הנוסחים (בוקר ומסעדה ) ל-42 נבדקים פגועי מוח.סדר הצגת הנוסחים היה אקראי ושניהם ניתנו עם הוראות זהות. R=073-0.81מהימנות מבחן חוזר נבדקה ע"י העברה חוזרת של האבחון, השוואת הציונים של ההיזכרות המיידית והמאוחרת, ובדיקת המתאם ביניהם. עבור קבוצת הבקרה התוצאות היו:R=0.74-0.87ועבור קבוצת הנבדקים התוצאות היו: R=0.85-0.94

מודעות ניבוי: מהימנות מבחן מקביל נבדקה ע"י העברת שני הנוסחים ל-62 פגועי מוח. נבדק ההפרש בין ציון ההיזכרות המיידית וציון הניבוי בגרסה אחת לעומת השנייה, ואף כיוון ההערכה (מעל/מתחת לביצוע בפועל). המתאם בין ציון ההיזכרות המיידית לציון המוערך היה R=0.90והמתאם של כיוון ההערכה היה: R=0.90

אסטרטגיה:

מהימנות מבחן מקביל נבדקה ע"י העברת שני הנוסחים של האבחון ל-62 פגועי מוח. המתאם בין ציון האסטרטגיות הכללי של שתי הגרסאות היה: R=0.75.

תוקף:

נערכה השוואה בין ה-CMT   לבין ה-rivermead behavioral memory test, בה נבדק המתאם בין ציוני ההיזכרות המיידית, המאוחרת והכללית בשני המבחנים שהועברו ל-33 נבדקים פגועי מוח. התוצאות היו: עבור ההיזכרות המיידית: R=0.80 , עבור ההיזכרות המאוחרת: R=0.84, עבור ההיזכרות הכללית: R=0.82

4. פיתוח לאבחון בספרות:

נעשה מחקר שמטרתו הייתה להעריך את התאמת האבחון לאוכלוסייה בישראל-האבחון נמצא כמתאים לשימוש בהערכת מבוגרים ישראלים. במחקר נוסף, נבדקה האפשרות להשתמש באבחון ככלי למדידת אספקטים שונים של הזיכרון אצל ילדים הסובלים מפגיעות מוח. במחקר זה, נבדקה היכולת של האבחון להבחין בין ילדים עם פגיעות מוח טראומטיות לבין ילדים בריאים. תוצאות המחקר הצביעו על קיום תוקף מבחין לשימוש בכלי להערכת ילדים בעלי פגיעות מוח.

 

סיכום-יתרונות וחסרונות של כלי:

יתרונות:

מאפשר לנבדק להשתמש ביכולות קוגניטיביות שקיימות אצלו אך הוא לא משתמש בהן באופן ספונטי-מלוא הפוטנציאלי שלו יכול לבוא לידי ביטוי באבחון.

התוצאות המתקבלות מהאבחון מספקות מידע רב לגבי הנבדק- מידע שניתן להשתמש בו לשם בניית תוכנית התערבות.

האבחון מאפשר מדידה אובייקטיבית של רמת המודעות והשימוש באסטרטגיות אשר מהווים מידע חיוני להתחלת תהליך השיקום.

האבחון קל להעברה, ואף זמן ההעברה קצר כ-5 עד 10 דקות בלבד.

האבחון מעמיד את הנבדק במרכז בהיותו מאפשר מימוש מירבי של היכולות הקיימות בנבדק.

ניתן לנייד את האבחון ולהעבירו גם לחולים המרותקים למיטה.

האבחון והאינטרפרטציה של תוצאותיו מאפשר לקבל מידע לגבי תוכנית ההתערבות המתאימה לנבדק ותחומים הדורשים הערכה נוספת באמצעות אבחונים נוספים.

חסרונות:

האבחון לא מספק דיאגנוזה.

האבחון לא מהווה הערכה כוללת של תחום הזיכרון.

על מנת להעביר ולציינן את האבחון נדרשת בקיאות רבה,בלעדיה לא ניתן לעשות אינטגרציה נכונה בין כל הציונים שהתקבלו ולנצל באופן מקסימלי את תוצאות האבחון להמשך ההתערבות.

תוצאות האבחון אינן מספקות-יש להשתמש במבחנים נוספים בתחום הזיכרון והקוגניציה על מנת לקבל מידע מספק.

האבחון עלול "לפספס" נבדקים שהם בעלי ליקויים קלים/מעודנים בזיכרון.

נדרשות מיומנויות של תצפית ברמה גבוהה מצד הבוחן, על מנת לזהות קשיים בהיזכרות שהם לא תוצאה ישירה של ליקויים בזיכרון ולקבל את המידע הנדרש לשם בניית התערבות.

האבחון לא מתאים למטופלים הסובלים מ:אפזיה בינונית עד חמורה,ליקויים בתפיסה החזותית, ליקויים חמורים בקשב ובריכוז, ו/או מטופלים בעלי מוטיבציה ירודה.